אז מה קורה פה בעצם

נמש הוא המקום שבו אני שומר ומשתף את המתכונים שאני באמת מכין — כאלה שנכתבו מתוך מחשבה, ניסוי, שינויים, ארוחות עם חברים ודברים שפשוט רציתי לזכור לפעם הבאה. פיתחתי את הממשק עצמו, את מערכת הצגת המתכון של האתר, בצורה שבה הכי נוח לי (ובתקווה גם לכם) לעקוב אחר המתכון בזמן ההכנה. המתכונים עצמם לא סובבים סביב סגנון ספציפי כלשהו, אלא אוסף אישי של מתכונים שאני מנסה ומשתף.

איך הכול התחיל

האמת היא שלנמש היו שני סיפורי מקור, וכל אחד מהם התחיל בציר זמן אחר.

הראשון קשור לחברת ילדות יקרה שלי. במשך שנים היא ניסתה לשכנע אותי שנכין יחד רביולי ללא גלוטן, ובאחד מניסיונות השכנוע היא אפילו הכינה תפריט פיקטיבי של מסעדה. לשם המסעדה היא בחרה את הכינוי שהיא מלווה אותי איתו מאז בית הספר היסודי – ״נמש״, ועיצבה את הלוגו שמופיע בעמוד הבית ובתפריט הניווט. העניין העיר כמה תאים אפורים בראש והתחלתי ליישם רעיונות לאתר מתכונים שהיו כבר בעבר על הכוונת, והתחלתי להקים את השרת.

לאחר כמה זמן מנסיבות החיים, הפיתוח הופסק. יום אחד, שלושה חברים טובים שלי ביקשו מתכון לסלט חסה אחד אחרי השני. ובמקום שיהיה לי כתוב אותו במסודר, הייתי צריך לחפש הודעה ישנה שכתבתי לאחד החברים, וגם שם- לוודא שלא פספסתי אף רכיב במתכון ושהכמויות הגיוניות. זה גרם לי לחזור לכתוב את צד הלקוח של האתר.

למה בניתי אותו ככה

בתור מפתח, היה לי קשה להתעלם מהדברים הקטנים שמפריעים בזמן שימוש במתכון: רשימת מרכיבים שנעלמת בגלילה, שלבים שקשה לעקוב אחריהם, המסך נכבה בזמן שמבשלים ואז צריך לנגב את הידיים במיוחד בשביל לפתוח אותו שוב- ועוד המון דברים שמקשים על מעקב אחר המתכון.

אנחנו חיים בתקופה שהרבה אנשים אוהבים לבשל, והרבה אנשים כבר יודעים מה זה ממשק משתמש נוח. אבל בכל תחום הבישול- יש לפעמים תחושה קלה של ״לחיות בעבר״ בכל הסגנון של האתרים- הם צבעוניים, לפעמים מסובכים, ניווט שלא תמיד נוח ואפילו כשהבעיה היא לא באתר- חיפוש מרכיבים קשה יותר בגלל יחיד-רבים בשפה העברית. בניתי אותו במחשבה שככה יהיה קל לאנשים לעקוב אחר המתכונים בנחת.

קצת עליי

אני עומר, מפתח תוכנה וטבח חובב, וכרגע לומד במסלול ה־Pro בבית הספר לבישול Danon. נמש הוא המקום שבו שני התחומים האלה נפגשים — מצד אחד הרצון ללמוד, לנסות ולבשל טוב יותר, ומצד שני הרצון להפוך מידע מורכב למשהו ברור ונוח לשימוש.

לאן נמש ממשיך?

נמש עדיין מתפתח יחד איתי. ככל שאני מבשל, לומד ומנסה דברים חדשים, מצטרפים לכאן מתכונים נוספים וגם דרכים חדשות להפוך את השימוש לנוח יותר. במובן מסוים אני מקווה שהוא אף פעם לא יהיה ממש גמור — וזה כנראה חלק מהעניין.